Anonim

מגיל המעבר ועד גיל המעבר

גיל המעבר, כידוע, אינו מחלה נשית אלא הפסקת הווסת. מונח זה בא משתי מילים יווניות: גברים שפירושם חודש, menses ו pausis: הפסקה, כלומר הפסקת תפקודי השחלות. השחלות פורשות ומפסקות את עבודתן: ייצור ביציות (להכנת תינוקות) והפרשת הורמונים (פרוגסטרון ואסטרוגנים) המפעילים פונקציות מרובות בגוף.

אבל הנסיגה הזו, השחלות לא לוקחות את זה פתאום. הם עובדים פחות ופחות, לפחות באופן לא סדיר מכיוון שאחרי שהם מזדקנים הם עייפים. האטה זו בפעילותם הינה perimenopause, שנקראה בעבר premenopause ואשר מתחילה בסביבות גיל 47/48 שנים בממוצע.

ההפסקה הפרונית הזו גורמת לבלגן בחוקים, חודש אחד יש לנו אותם, החודש שלאחר מכן, pffttt! כלום. אנו אומרים שאנחנו בהריון (במיוחד אם אנחנו עדיין בני 35 בראשנו!) אך לעתים נדירות זה המקרה למרות שעדיין יש לנו כמה ביציות שוכבות במלאי השחלות.

פרק הזמן להפסקת המחלה יכול להימשך בין שנתיים לארבע שנים, תלוי בכל אחד מאיתנו: משך הזמן הסטטיסטי הממוצע הוא 3.8 שנים.

כאשר התקופה נעלמת באופן סופי, אנו אז באמת בגיל המעבר: הגיל הממוצע הוא 51.3 שנים.

גיל המעבר וקילוגרמים מיותרים

החל מנקודת ההפסקה, הקילוגרמים מנסים להתיישב עדיף על הבטן, כמו גברים.

זו אשמת היעלמותן של האסטרוגנים שהתערבו בהפצת השומן, מכוונת אותם במיוחד על הישבן והירכיים, שלא אהבנו!

אבל אם אסטרוגנים מעורבים בהפצת השומן, העלייה במשקל מגיעה תמיד מאותה התבוננות: צריכת מזון גדולה מההוצאה הפיזית, ומכאן אגירת עודפי קלוריות בצורה של שומן.

קילוגרמים אלה של גיל המעבר אינם נמנעים אפוא. אם תאכל תזונה מאוזנת ותפעל פעיל, תימנע מהם.