Anonim

זה הפחית את עלויות השרת ב -80%, אומר דייב סיגר, סגן נשיא יוניקס הנדסת מערכות. לפני ארבע שנים עבר Seager מחברת dot-com לבנק שמנהלת פיקדונות בשווי של 92.3 מיליארד דולר. השגת תמיכת הבוסים שלהם, כולל ה- CIO דאז, למתג לינוקס לא הייתה קלה - הם תהו אם החיסכון שהובטח לא יתבטל על ידי בעיות אפשריות, תחזוקה נוספת ובעיות תאימות לא בטוחות.

סיגר הפיל ספקים שונים ובסופו של דבר נחת ברד האט, שם התבשר בעיניו "כנה". "Red Hat עברה איתנו את כל היישומים שלנו", אומר Seager. "הם בבירור אמרו לנו איפה לינוקס יש יתרונות וחסרונות והיכן נוכל להשיג את ההטבות המרובות מדולר לדולר." בין היתר, המפיץ לינוקס יעץ ליישם בסיסי נתונים של אורקל ושרת יישומי Websphere ב- Linux. מצד שני, אם בכלל מינימלי, זה יביא משהו שיחליף את שרתי Windows שכבר פועלים בחומרה של אינטל.

בנק המפתח משתמש כעת בעיקר בשרתי HP דו כיווניים או ארבעה כיוונים (דגמי "ProLiant" כמו "360", "380" או "585"). המחירים שלהם מתחילים ב -3, 000 $ במקום 30, 000 $ עבור מכונת Sun מבוססת Sparc. בסופו של דבר, הפרש המחירים הזה שכנע את הנהלת הבנק, "לא הועיל לומר להם כי לינוקס מגניבה או הדבר הגדול הבא", אומר סיגר. "אבל לומר: זה חוסך לנו x אחוזים מהתקציב עבדו טוב."

בשנה וחצי האחרונות בנק קי השקיע כמיליון דולר בשרתי לינוקס, חלק קטן ממה שהיה נדרש לשדרוג מערכות יוניקס קנייניות. מבחינת הפיצ'רים, רד האט היה צריך להיות "בשווה ל-" פלטפורמות יוניקס, תוך הדגשת האמינות. עד כה לינוקס לא אכזבה כאן. Key מפעילה גם את הניטור הפנימי, את ניהול המערכת ואת שרתי הרשת והרשת שלה עם מערכת ההפעלה בקוד הפתוח.

המיינפריים שלו, שיחד עם חלונות מהווים כשליש ממערכת ה- backend, המוסד הפיננסי לא רוצה להחליף את השאר. לדברי האנליסט אלנקה גריליש מקבוצת סלנט בסן פרנסיסקו, מפתח הוא בין הבנקים שהעזו הכי רחוק בפריסה לינוקס עד כה. השמות הגדולים כמו Citigroup, Bank of America או Well Fargo היו עושים הרבה בדיקות בטא. "אבל הם הרבה יותר זהירים, מכיוון שהם חוששים מסיכון גדול יותר מבנק לאומי כמו קי ומשום שרבים מתחרים רבים יותר יחמיאו להם את הגוויה שלהם כשזה יקרה." בנוסף, האיחוד החזק בענף הבנקאות הוביל למחלקות IT רבות להתמקד בשילוב מערכות קיימות ולא לדאוג משינויי פלטפורמה או סוגיות אחרות. (TC)